מה זה SEL?

למידה רגשית-חברתית הוא התהליך באמצעותו רוכשים ומשתמשים ביעילות בידע, בכישורים, בעמדות ובמיומנויות הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרי היום יום, להתפתח לאנשים סקרנים, בעלי יכולת להבין את רגשותיהם ואת רגשות האחרים, לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, להפגין גמישות מחשבתית, יכולת התמדה, וויסות רגשי והתנהגותי, ולקבל החלטות אחראיות.

בשנים האחרונות יש עלייה דרמטית בעיסוק המחקרי והיישומי בנושא של למידה רגשית-חברתית  Social Emotional Learning (SEL). רק בארבע השנים האחרונות התפרסמו מעל לחצי מיליון פרסומים מדעיים שעוסקים בכך. בתוך הספרות העצומה הזו ניתן למצוא דגשים שונים ומגוון של הגדרות ונקודות מבט. צפו בסרטון קצר, בו ד”ר דפנה קופלמן רובין מציגה נקודות מרכזיות שיש לגביהן הסכמה.

מה הן מיומנויות SEL?

מיומנויות רגשיות-חברתיות הן היכולת לתאם בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. המודל של CASEL מתייחס למיומנויות אלו כשייכות ל 5 תחומים מרכזיים הכוללים; מיומנויות, עמדות וכישורים תוך-אישיים (מודעות עצמית וניהול עצמי), בינאישיים (מודעות חברתית ומיומנויות בינאישיות) וקבלת החלטות אחראית ואתית במצבים אישיים וחברתיים (קבלת החלטות אחראית).

היכולת לזהות באופן מדויק את רגשותיי, מחשבותיי וערכי וכיצד הם משפיעים על התנהגותי. היכולת לזהות במדויק את חזקותיי ומגבלותיי תוך התבססות על תחושת ביטחון, אופטימיות ואמונה ביכולת להתפתח ולצמוח (growth mindset).

  • זיהוי רגשות
  • זהות/תפיסה עצמית
  • זיהוי חזקות
  • תחושת ביטחון עצמית
  • מסוגלות עצמית

היכולת לווסת בהצלחה את רגשותיי, מחשבותיי והתנהגותי במצבים שונים – להתמודד ביעילות עם סטרס, לשלוט בדחפים ולהניע את עצמי. היכולת להציב לעצמי מטרות אישיות ואקדמיות, לפעול ולעבוד להשגתן.

  • שליטה בדחפים
  • ניהול לחצים
  • משמעת עצמית
  • מוטיבציה אישית
  • התמדה
  • מיומניות התארגנות/ניהול

היכולת לקחת את נקודת המבט של האחר ולהיות אמפתי.ת כלפיה, כולל כלפי אנשים מרקע ותרבות מגוונת ושונה. היכולת להבין נורמות חברתיות ואתיות ולראות בהם משאבים ומקור לתמיכה.

  • לקיחת פרספקטיבה
  • אמפתיה
  • קבלת שונות/גיוון
  • כבוד לאחר

היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים בריאות ומתגמלות עם מגוון אנשים וקבוצות. היכולת לתקשר באופן בהיר, להקשיב היטב, לשתף פעולה עם אחרים, להתנגד ללחץ חברתי שלילי, לנהל קונפליקטים ביעילות, להציע ולחפש אחר עזרה כאשר יש צורך בכך.

  • תקשורת
  • מעורבות רגשית
  • בניית מערכות יחסים
  • עבודה בשיתוף פעולה
  • פיתרון קונפליקטים
  •  חיפוש אחר עזרה/ מתן עזרה

היכולת לקבל החלטות לגבי התנהגות ואינטראקציות חברתיות, על בסיס סטנדרטים אתיים, נורמות חברתיות, דאגה ושמירה על ביטחון ומוגנות (safety). היכולת להעריך באופן ריאלי תוצאות של פעולות שונות ואת השפעתן על הרווחה האישית שלי ועל רווחתם של אחרים.

  • זיהוי בעיות
  • ניתוח מצבים
  • פיתרון בעיות
  • הערכה
  • רפלקציה
  • אחריות אתית

למה למידה רגשית–חברתית חשובה?

מיומנויות SEL מהוות משאב חוסן משמעותי לאורך כל מעגל החיים וקשורות בטווח הארוך להצלחה אקדמית, הצלחה בעבודה, ובריאות נפשית ופיזית טובה יותר. מגוף המחקר הענף שנעשה על תוכניות SEL עולות עדויות רבות על תרומתן לתפקוד רגשי, חברתי ואקדמי של התלמידים.

בסימן עליה

  • עלייה בהישגים לימודיים
  • שיפור אקלים
  • עליה ברמת המעורבות וההנאה של
  • התלמידים בלמידה
  • עלייה באפקטיביות ההוראה
  • חיזוק הקשר מורה- תלמיד.ה

הפחתת בעיות

  • הפחתת בעיות התנהגות
  • הפחתת סימני לחץ
  • ירידה בסימפטומים של דיכאון
  • ירידה ברמות חרדה

צוות חינוכי

  • עליה בתחושת המסוגלות האישית והמקצועית
  • עלייה ברווחה אישית
  • ירידה ברמות מצוקה
  • צמצום שחיקה ונשירה מהמקצוע

עוד עובדות על למידה רגשית–חברתית

  • ככל שמקנים מיומנויות SEL בגיל צעיר, כחלק אינטגרלי מהתכנית החינוכית, השפעתן חזקה יותר.
  • הקניית מיומנויות SEL תורמת לכלל הילדים ולא רק לילדים המתמודדים עם קשיים או לילדים בסיכון.
  • הקניה של מיומנויות SEL תורמת לצמצום פערים חברתיים. תלמידים המגיעים מרקע מוחלש מפיקים את התועלת הגבוהה ביותר מתוכניות .SEL
  • תוכניות SEL אפקטיביות באותה מידה כאשר הן מועברות על ידי פסיכולוגיות ויועצות או על ידי מורים ומורות.

למה עכשיו?

העולם של היום עובר שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים דרמטיים. כדי להתמודד בהצלחה עם המציאות המורכבת ועם חוסר ודאות (ע”ע משבר הקורונה) גוברת ההבנה שיש לפתח אצל הדור הצעיר מיומנויות וכישורים רגשיים-חברתיים שיסייעו לו בכך.

מצטברות עדויות מחקריות רבות המצביעות על כך שלמידה מתרחשת במיטבה בתוך סביבה בטוחה ובקשר בינאישי המעודד סקרנות, שאילת שאלות, הנעה פנימית, אמונה בכוחות וביכולת להתפתח ולצמוח ויכולת להתמיד גם במצבי קושי ומשבר.

המחקר המתפתח במדעי המוח מעלה כי תהליכים רגשיים-בינאישיים ותהליכי למידה משולבים זה בזה ברמת המוח וברמת ההתנהגות.

המחקר מעיד על גמישות המוח והיכולת להשתנות לאורך כל מעגל החיים.

עלייה עקבית באחוז הילדים והמתבגרים המתמודדים עם מצוקה רגשית כגון חרדה ודיכאון לצד ירידה בגיל בו מתחילים להופיע סיממני המצוקה וההבנה כי הדרך הנכונה להתמודד עם מצוקה זו היא בתהליכי מניעה שיתרחשו בסביבה הטבעית של הילדים, קרי: גני הילדים ובתי הספר.